מטרת הפרויקט
בקומה מינוס 2 המסדרון שעובר בין החנייה לבניין עצמו היה נראה כמו מעבר של מפעל לצינורות, ואפילו היה קצת מפחיד לעבור שם בשעות הלילה כמובן שאני קצת מגזים אבל הרעיון הוא שלא היה כיף ללכת שם.
ולא מדובר בסתם מקום אלא במקום פאר שהרבה אנשי עסקים ואחמי"ם עוברים שם מידי יום, ושלא נדבר על אלה שלא מכירים את הבניין, תמיד זה נראה כאילו אתה הולך לאיבוד שם.
קיבלתי טלפון ובקשו ממני לראות איך אני יכול להפוך את המקום הזה לנאה יותר ומזמין יותר.
כך היה נראה המקום לפני הציור:
לאחר שהגעתי למקום הבנתי במה מדובר עברתי שם וחשבתי לעצמי בתור איש עסקים שעובר במקום מה הייתי רוצה לראות במקום המראה המשעמם הזה.
חזרתי לבית ואחרי סופ"ש שהראש שלי היה רגוע עלה לי רעיונות והוצאתי אותם לאור.
הכנתי סקיצה שנראית כך:
וזה דוגמה של הציור עם אישה רוקדת ברקע אדום, בציור יש את הסקיצה, ההדמיה והציור איך שיצא במציאות והכל יצא אחד על אחד שזה מדהים בעיניי.
לאחר שקיבלתי אישור מהנהלת הבניין הכנתי את כל מה שצריך ויצאתי לדרך:
התחלתי עם עיצוב הרקע שבחרתי אותו כי הוא הכי מתאים למסדרון של גורד שחקים מגדל השחר בגבעתיים (השלישי בגודלו בארץ) ומה יותר מתאים מרקע של גורדי שחקים עדין בצבעים שאפשר להניח עליהם כל ציור אפשרי בשלושה גוונים של אפור.
ולאחר מכך עברתי אל הציור הראשון:
הציור שאומר Welcome זהו ציור של שני אנשי עסקים איש ואישה שעומדים עם חיוך שמקבל בפנים יפות את הנכנסים לבניין.
ולאחר מכן עברתי אל הציור שהשני:
הציור בהתחלה היה אמור להיות ציור של אישה עם אוזניות בגודל ענק על הקיר וליד יהיה כתוב את המילים מהשיר Bon Jovi – It's My Life אבל לאחר בקשת הנהלת הבניין שיננו את הציור לציור של איש עסקים עם חליפה אדומה וידיים שריריות ברקע שמסמלות כוח מנטלי.
ואז עברתי אל הציור של האישה בענק על הקיר זה ציור מדהים שאני אישית מאוד אהבתי:
כאן בציור אפשר לראות אותי סוף סוף 😉 במהלך הציור..
וציירתי וציירתי הוספתי שיניתי ו… עד שהמסדרון הזה קיבל צורה וכבר היה ממש כיף ללכת בו.
ובתמונה מתחת אפשר לראות איך הכל יצא.
וכמובן שחייב עכשיו איזה תמונה של לפני ואחרי:
וזהו בגדול הא וגם עשיתי סרטון שאפשר להרגיש איך זה ללכת שם – תיהנו.
הצייר קירות מימון בדוש